במיתוס סביב היזם יש את התחושה שרק אם נקדיש כמה שנים במאה אחוז לרעיון המדליק שלנו כולם ירוויחו: הרעיון יפותח ויצא לעולם, הכסף כבר כאן, המשפחה "מבינה" כי הרי זה ה"חלום שלי" ואחרי הכל, אני עושה את זה בשבילם, ולביטחון העתידי של המשפחה....
אז....מיתוס, מיתוס, מיתוס, משחקים באש בדברים שבאמת חשובים לנו מכל...
יזם צעיר ולא נשוי פעם שיתף בקבוצת מאסטרמיינד: " יש לי חברה מצליחה בתור סטארט-אפ, אני אוהב את העבודה מאוד וגם את האנשים, אבל פשוט כל-כך חסר לי להיות יותר עם חברתי, עם החבר'ה יותר עם הדברים שכה מעניינים אותי בחיים...מה עושים?".
והוא עוד רווק בלי ילדים!
לפני שאתם כבר שולפים את כל הכלים היפים האלה של ניהול זמן... אולי האמת הכואבת היא שבסופו של דבר יזמות משמעה סוג של טוטאליות ואין ממש פתרון קסם...מה דעתכם?
ובכל זאת... גם היזם יכול לשפר את איזון חייו באותם העקרונות של כל אחד אחר: קביעת סדרי עדיפויות, האצלת סמכויות, גבולות, מלחמה עיקשת בפרפקציוניזם הרסני, בין היתר.
אני מוצא שהרבה פעמים המילה "יזמות" מסתירה יכולת נמוכה להציב גבולות ולהכניס "מעצורים בריאים". כדאי גם ליזם לזכור שעם כל הכבוד להברקה, חדשנות והמוצר שבדרך, יש משהו יותר חשוב וקוראים לזה "חיים"...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה